בדיקת פוליגרף מודדת את תגובות הגוף של אדם בתגובה לשאלות שנשאל במהלך הבדיקה, במטרה לקבוע האם הוא משקר או לא. במשך השנים, הפוליגרף הפך לכלי פופולרי בשימוש במשטרת ישראל ובמערכות משפטיות אחרות, ויש שאלות רבות לגבי אמינותו, תוקפו והאם הוא יכול לשמש כראיה קבילה בהליך פלילי.
בכתבה הבאה, נעסוק בבדיקת פוליגרף במסגרת הליך פלילי. הכתבה בשיתוף עם משרד עורכי דין פלילי המתמחה בשחרור ממעצר, שחרור בערבות, שימוע פלילי, חקירה באזהרה ועוד.
האם אדם חייב להסכים לבצע בדיקת פוליגרף במסגרת הליך פלילי?
לפי החוק במדינת ישראל, אדם לא חייב להסכים לביצוע בדיקת פוליגרף במסגרת הליך פלילי. מדובר בבחירה אישית של הנאשם או החשוד, ואי-הסכמתו לא מביאה באופן אוטומטי לפסילת הגנתו או להחמרת הענישה.
לא ניתן לכפות על אדם לבצע בדיקת פוליגרף, והסכמתו לבצע את הבדיקה חייבת להיות מדעת. הבעיה מתחילה כאשר אדם שנדרש לבדיקת פוליגרף לא מסכים לה. במקרים כאלה, עלולות לעלות שאלות לגבי מידת האשמה של אותו אדם בעיני החוקרים, או שבית המשפט עלול להניח שהסירוב לבצע את הבדיקה הוא סימן לכך שהאדם משקר, אך זהו נימוק שאינו בהכרח נכון או הוגן.
בדיקת פוליגרף יכולה להיות מבוצעת כמרכיב בתהליך חקירה פלילית כדי לאמת את טענותיו של אדם או לשלול אותן. לפעמים, יש חשיבות רבה לבדיקת פוליגרף כדי להקל על החוקרים להגיע להכרעה, אך יש לשים לב שמדובר בשיקול ולא במידע חד משמעי או החלטה חותכת.
אמינות בדיקות פוליגרף
אמינות בדיקות הפוליגרף היא נושא שנוי במחלוקת. הפוליגרף מודד את תגובת הגוף של אדם, הכוללת שינויים בקצב הלב, לחץ דם, נשימה ודרכי נוירולוגיות אחרות, כאשר הוא נשאל שאלות מסוימות. הרעיון מאחורי הבדיקה הוא שמצבים של מתח נפשי או שקר גורמים לתגובות פיזיולוגיות, אותן יכול הפוליגרף לזהות.
עם זאת, ישנן ספקות רבים לגבי אמינות הבדיקות הללו. מספר מחקרים הצביעו על כך שהפוליגרף לא תמיד מצליח לזהות שקר באופן מדויק. ישנם אנשים שעשויים להיתפס כמשקרים למרות שאמרו את האמת, ויש אנשים אחרים שמסוגלים לשלוט בתגובותיהם הגופניות ולהימנע מהזיהוי כחוטאים, גם אם הם אכן שקרנים. בנוסף, ישנם גורמים חיצוניים שיכולים להשפיע על תוצאות הבדיקה, כמו מצבי לחץ, חרדה או פחדים, שיכולים להשפיע על תגובת הגוף ולא בהכרח מצביעים על שקר.
בכך, חשוב להבין שלפוליגרף יש מגבלות והוא לא יכול להוות אמצעי חד משמעי להוכחת האמת. הוא יכול לשמש כמרכיב עזר בתהליך החקירה, אך לא כראיה מוחלטת.
האם בדיקת פוליגרף קבילה כראייה במסגרת הליך פלילי?
בדיקת פוליגרף אינה נחשבת באופן כללי כראיה קבילה בבית המשפט בישראל. יש להבהיר כי בית המשפט לא מקבל את תוצאות הפוליגרף כראיה עצמאית או החלטה חד משמעית בתהליך פלילי.
בהתאם להוראות החוק, פסקי דין קובעים כי אין לקבל את תוצאות הפוליגרף כראיה ישירה או כעדות מחייבת. מה שכן ניתן לעשות הוא להסתמך על תוצאות בדיקת הפוליגרף כדי להנחות את המשטרה בתהליך החקירה, ולשמש כעזר במקרים בהם יש צורך בהנחות או בחשדות. לעיתים, אם הנאשם או העדים מסכימים לבצע את הבדיקה, היא עשויה לשמש כתוספת לתמונה הכוללת של הראיות, אך לא כראיה ראשית ומכרעת.
בפסיקות רבות, בתי המשפט קובעים כי הפוליגרף לא מהווה ראיה קבילה משום שאין מדובר במדידה אובייקטיבית שניתן להסתמך עליה באופן בלעדי. בנוסף, קשה להעריך את הפוליגרף כמדד אובייקטיבי ומהימן בשל המגבלות הטכנולוגיות והאנושיות של הבדיקה. לכן, יש להסתפק בשימוש בפוליגרף כמרכיב עזר בלבד ולא כגורם משפטי מחייב.